© 2016 LifeDance™ by Shira Robbins  |  עיצוב ובניית אתר: סטודיו תלתן

בת 44 ואם לשני ילדים. כילדה וכנערה אהבתי הראשונה הייתה לרקוד! מגיל 4, אני זוכרת את עצמי, מעוטרת בחצאית טוטו ורודה, מתייצבת בסטודיו בלט פעמיים בשבוע. האהבה התחזקה בנעוריי והגיעה לשיאה במבחני הבגרות במחול, בהם ביליתי ימים כלילות בסטודיו למחול...ואותם צלחתי בהצטיינות. אך נתיב החיים שלי השתנה, כמו בקרב רוב הנערות בארץ, עם גיוסי לצבא. לאחר שירותי בצה"ל, בחרתי כמו הרבה צעירים לצאת לטיול של שנה וחצי במזרח הרחוק. כשחזרתי נכנסתי למסלול של כשבע שנים לימודי הומאופתיה בשילוב עם רפואה קונבנציונאלית. ביסוס קליניקה גדולה, והתמחות בתחום ההיריון והלידה. זאת תוך כדי נישואין לאיש יקר ואהוב והפיכתי לאמא. 

 

התחתנתי בגיל 23, מתוך אותו דפוס ידוע , מקובל ורווח של יציבות ומקום בטוח. אולם לחיים מסלול לימודים משלהם, ומי שהיה אז בעלי החל תהליך של חזרה בתשובה. הפערים בייננו החלו להעמיק, זאת לצד קשיי החיים הרגיל, של זוג צעיר עם ילדים. ניסינו לגשר ולעבוד על הזוגיות שלנו. תקופה ארוכה לא איבדתי את התקווה לאיחוי, ולאורך שנים חייתי לצד אדם חרדי.

האתגר הגדול ביותר היה לגלות מחדש מהו סולם הערכים והאמונות שלי. זוגיות היא השיקוף העמוק ביותר של עצמך, ככל הפרטנר שלי לחיים העמיק והקצין בדרכו, כך עלו יותר ויותר שאלות בתוכי שהכריחו אותי לצאת למסע של תשובות פנימיות. מהם האידיאלים עליהם אני מוכנה לותר, ומהם הדברים שויתור משמעותם ויתור על עצמי!

כל סיפור אפשר לספר מזויות שונות (אבל, קורבן, סיפורים של רבנים ובגידות), אולם בפרספקטיבה של זמן, בגרות ומקום בחיים. הגירושים, העמידו אותי מול בחירה!

בחירה כיצד אני בוחרת לחיות את חיי, כיצד אני בוחרת לספר את הסיפור שלי, כיצד אני בוחרת להתייחס למסע חיי....

ובחרתי! בחרתי לחיות! לממש את עצמי....ולעשות זאת עם נשים נוספות.

 

אודות שירה רובינס

כך התחיל פרק ב' בחיי...אם צעירה עם תינוק בן שנה וחצי, וילדה בת ארבע, יוצאת אל מסע שהתחיל כהשרדות. הפכתי לאם חד הורית עם חובות של עשרות אלפי שקלים נדוניה מהנישואים. היה ברור שאני חייבת לאסוף את עצמי, להתחיל מאפס אבל לא ידעתי מהיכן לגייס כוחות. עבדתי שבעה ימים בשבוע, שעות בלתי מוגבלות, כשהורי מתגוררים בחו"ל ומשפחתו של הגרוש ניתקו עימי קשר בעקבות הוראות הרבנים. כאקט חירום בחרתי להציל את נפשי על ידי בחירה קטנה אך משמעותית מאד עבורי - בחרתי להזכר באהבתי הראשונה , ריקוד!

 

הצטרפתי לחוג ריקוד לנשים קרוב למקום מגוריי, אליו הייתי מגיעה בתחילה פעם בשבוע, כשראיתי כי טוב, הגדלתי מינונים.. וברגע שהבנתי שהדבר מאפשר לי ניתוק מוחלט לרגעים ספורים, שאפשר לי לצלול לעולם שלי ולהתמלא בכוחות, הייתי מגיעה לסטודיו מדי יום- הריקוד הפך למזור. אז נסגרה בפניי דלת גדולה מאד. זה היה אירוע שעתיד היה לשנות את חיי לחלוטין. אירוע מכונן זה, עליו בכיתי לא מעט, בדיעבד הפך למתנת חיי. מורתי בסטודיו ביקשה ממני לא להגיע יותר לשיעוריה בטענה כי אני מאיימת עליה, ויש לי את הפוטנציאל להפוך למתחרה שלה. אז הרגשתי שקרס עולמי.

לימים הבנתי כי הפחד שלה היה המראה שלי. כי הדלתות שנסגרו בפניי נועדו לכוון אותי לדיוק. שהיציאה מאיזור הנוחות...היא לפעמים הדרך היחידה להתחיל שינויים משמעותיים בחיים. בנקודה זו בחרתי בתשוקה שלי! לרקוד. אולם זו היתה נקודה משמעותית יור מרק לבחור בעצמי! באותו הרגע בחרתי להעביר את זה הלאה, ולהשפיע. להשפיע על גל מי שבוחרת להצטרף לדרך, ולחיות בעוצמה!

 

זה התחיל משיעור בודד כתרומה בערב ראש השנה למשפחות נזקקות... בסטודיו ה"שכונתי". אז...התחילו להגיע טלפונים, נשים התקשרו לשאול האם יהיה עוד שיעור?! סירבתי בטענות רבות ותירוצים אין ספור, אך למרות זאת, הטלפונים חזרו, עצרתי לחשוב רגע - כיצד יודע אדם מהו ייעודו ?!

 

לפעמים צריך פשוט להתחיל, בלי לחשב הרבה, לשמור על זה פשוט. פשוט להתחיל, הדרך תתבהר עם הזמן. מהר מאוד קיבלתי הזמנות גם מהערים הסמוכות – הפעם כבר למדתי: נותנים לך הזדמנות, תיקחי. יום העבודה שלי נהייה מוצף בחולים בקליניקה בבוקר, ילדיי אחר הצהריים, והריקוד בערב. את מערכי השיעור כתבתי בלילה וחוזר חלילה, כאשר הברק בעיניים מתחיל להופיע והחיוך נהיה שוב חלק בלתי נפרד מאישיותי.

 

תחילה הכל היה מאד ראשוני וניסיוני, אני ניסיתי, הבנות נתנו משוב. אני התבוננתי ולמדתי אותן, והן הגיבו אלי....הן האמינו שהן באו ללמוד ממני, אך למעשה הן היו המורות שלי. דרכן הבנתי מהי הקשבה. הריקוד הפך להיות אמצעי, אמצעי להגיע לעומק רגשי , לשינוי דפוסי מחשבה, למשמעות בחיים, למנהיגות והשפעה. הריקוד היה אמצעי לבחירות מדוייקות בחיים, לעוצמה, ולהפוך להיות הגירסה הכי טובה של עצמי!     

עם הזמן נחקקה בי ההכרה הבלתי מעורערת כי חווית השמחה והעוצמה של הנשים...היא השמחה והעוצמה שלי. החוזק שלהן...הוא החוזק שלי. האהבה שלהן...היא האהבה שלי.. כי הריפויי שלהן...הוא הריפוי שלי. ומה שאני בחורת להזין ולטפח, להצמיח ולחזק בתוכי, הוא שיעצב אותי ויעצב את המציאות שלי.

 

הבנות, הזוגיות, הילדים, העבודה, החיים...הם שיקוף הפנימיות אותה אני בוחרת לעצמי..

וכי כל שיעור של LifeDance הוא נגיעה ביום יום, בנשיות, בהוויה הפנימית שלי כאישה ובבחירות שלי, לרקוד את החיים בעוצמה!